טליתות
ספר במדבר (פרק טו) נצטווינו: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". ומניין הידיעה שהחובה היא לבגד של ארבע כנפות (קצוות) דווקא? משלימה התורה, (דברים כב) בקבעה: "גדילים (-חוטים) תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה".
חשיבותה
מצות ציצית שקולה כנגד כל המצוות כולן, שנאמר (במדבר טו-לט): "וראיתם איתו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". וכתב רש"י שדבר זה אף מרומז בשם "ציצית" – גימטריא ת"ר, ועוד ח' חוטים בשכל כנף ועוד ה' קשרים כפולים, וביחד הם תרי"ג.
טעמה
הציצית הינה כחותם עבדות. הלובשה מעיד על עצמו שהוא עבד לקדוש ברוך הוא, ולבישתה מזכירה לי לקיים את המצוות ולפרוש מן העבירות.
שכרה
המקיים מצוות ציצית זוכה ורואה פני שכירה ולעתיד לבוא ישמשוהו אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר (זכריה ת-י"ג): "כה אמר ה' צבאות: בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי, לאמר: נלכה עמכם, כי שמענו אלוקים עמכם". ופירש רש"י: בכנף איש יהודי – בשכר הכנף (הציצית) יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון וארבע כנפות יש לו – הרי אלפים ושמונה מאות.
